הפרשת חלה היא מצווה נפלאה, שקיבלו בנות ישראל עם הכניסה לארץ ישראל בתקופת יהושע בן-נון. לאחר 40 שנות נדודים במדבר, בני ישראל זכו להיכנס לארץ, וכל אחד מהשבטים קיבל נחלה בארץ. שבט לוי – הכהנים והלווים, ששירתו במשכן מסרו את חייהם לעבודת הקודש, ולא זכו לנחלה מעצם היותם משרתי ה'.

 בכדי שיוכלו לפרנס את ביתם בכבוד הם זכו ב- 24 מתנות כהונה, שאחת מהן היא מתנת החלה.

 

כשאישה הכינה חלות ולחם לבני ביתה, היא הפרישה תרומה מהכמות הכוללת והעבירה אותה לכהן. חז"ל קבעו, שעלינו להמשיך במצווה נפלאה זו גם היום, כשבית המקדש אינו עומד על תילו, ואיננו מעבירות את התרומה לכהן אלא שורפות את החלק שנלקח מהבצק או שאנו זורקות אותו בצורה מכובדת לפח, כשהוא מכוסה בשני כיסויים. סיבה נוספת לחביבותה של מצווה נפלאה זו על בנות ישראל היא האמירה המפורשת בספר הזוהר הקדוש על הסגולות הנפלאות לאישה ולבני ביתה בזכות קיומה. רבות מבנות ישראל נוהגות ואוהבות להנות מריח החלות המתפזר באוויר לפני כניסת השבת, וכן נוהגות להשתתף באירועי הפרשת חלה בכדי לזכות בסגולות הנפלאות שלה.
הסגולות של מצוות הפרשת חלה:
מימי שרה אימנו אנו יודעים על הברכה שמשרה מצוות הפרשת החלה על הבית. נשים רבות נוהגות לקיים את המצווה בחודש התשיעי להריונן בכדי לזכות בלידה קלה. גם רווקות נוהגות לקיים את המצווה בערב לפני החתונה. אישה מעוכבת זיווג או היריון מתחברת לשעת הרצון בזמן קיום המצווה הזו, ונשים רבות נאספות בכדי לבקש רפואה שלמה לאדם היקר לליבן על ידי מצוות הפרשת חלה. בימינו אימהות רבות מבקשות לשלב טקס הפרשת חלה באירועי בת המצווה של בנותיהן, בכדי לחזק אצלן את הקשר הבין דורי למסורת האימהות בעם היהודי.